לבנות תיבה כשהעולם נראה רגיל

יש משהו מוזר בסיפורו של נח.

אלוהים מודיע לו שיבוא מבול ומצווה עליו לבנות תיבה. נח מתחיל לבנות אותה, אף שהאסון עדיין לא הגיע.

אנחנו נוטים לפעול אחרת.

אנחנו מחכים שהבעיה תהיה ברורה. רוצים לראות את הסימנים הראשונים, להבין בדיוק מה קורה ולשכנע את עצמנו שהסכנה אמיתית. בינתיים אנחנו ממשיכים בחיים כרגיל.

אולי משום כך יש לסיפור התיבה משהו לומר לנו גם היום.

נח מתחיל לבנות עוד לפני שלאחרים יש סיבה להאמין שהוא בכלל זקוק לתיבה.

הקושי להתכונן לדבר שעוד איננו רואים

קל יחסית להגיב כאשר הבעיה כבר עומדת מולנו. קשה לפעול כאשר אנחנו עדיין יכולים לשכנע את עצמנו ששום דבר לא יקרה.

אנחנו מתחילים לחסוך כשהמצב הכלכלי נעשה מדאיג. מחפשים עזרה כאשר בעיה אישית כבר החמירה. חושבים לשנות כיוון כשהדרך שבחרנו מפסיקה לעבוד.

אי אפשר להציל הכול

התיבה מזכירה לנו גם דבר פחות נוח: יש נסיבות שבהן איננו יכולים לשכנע את עצמנו ששום דבר לא יקרה.

אולי גם אנחנו צריכים ללמוד להבחין בין מה שראוי לשמר לבין מה שאנחנו פשוט רגילים אליו.

לא כל מה שאנחנו נושאים איתנו הוא הכרחי. הרגלים מסוימים, רעיונות מסוימים ואפילו גרסאות מסוימות של עצמנו אולי כבר מילאו את תפקידם, ובכל זאת אנחנו ממשיכים להיאחז בהם.

לפעמים אנחנו חושבים שלהתכונן לעתיד פירושו להגן על כל מה שיש לנו. אבל אולי פירוש הדבר גם לקבל שיהיו דברים שנצטרך להשאיר מאחור.

את התיבה לא בונים מעצמה

יש עוד נקודה שנראית לי חשובה.

נח מקבל הוראה, אבל הוא זה שצריך לבצע את העבודה. ההודעה על המבול אינה בונה את התיבה.

אנחנו יכולים להאמין שהדברים ישתפרו. אנחנו יכולים לבטוח באלוהים, לחכות להזדמנות או לקוות שהנסיבות ישתנו. אבל אף אחד מהדברים האלה אינו מבטל את האחריות שלנו לפעול.

אמונה אינה חייבת להיות ההפך מהכנה. אולי דווקא היא מאפשרת לנו להתכונן בלי לדעת כיצד הכול יסתיים.

איננו צריכים להכיר כל פרט בעתיד כדי להתחיל לפעול בהווה.

מה אנחנו בונים?

אולי המבול אינו החלק בסיפור שאמור להדאיג אותנו יותר מכול.

השאלה המעניינת יותר היא אחרת: מה אנחנו עושים כל עוד נדמה ששום דבר אינו קורה?

האם אנחנו מחכים שהנסיבות יכריחו אותנו להשתנות? או שאנחנו מסוגלים לזהות שמשהו דורש תשומת לב עוד לפני שיהיה מאוחר מדי?

לא תמיד נוכל לצפות את מה שיבוא. גם לא נוכל למנוע כל אובדן או לשלוט בכל תוצאה.

אבל אנחנו יכולים לבנות.

אנחנו יכולים ללמוד, להתכונן, לטפח את מערכות היחסים שלנו, לתקן את הטעויות שלנו ולעזוב את מה שכבר אינו משרת אותנו.

אולי זה אחד הדברים שאפשר ללמוד מסיפורו של נח: איננו צריכים לדעת מתי תגיע הסערה כדי להתחיל לבנות משהו שראוי לשמור עליו.

איננו יכולים להחליט מתי העולם ישתנה. אבל אנחנו יכולים להחליט מה אנחנו עושים כל עוד יש לנו זמן.